סובב פסגה הר עצמון

הדרך מסולעת ועמוסת טלטלות, אך העפלה להר היא מתונה ביותר. משמאל לנו גבעה נמוכה פעורת בורות ומערות. זהו תל יודפת, עטור בחצבים למכביר בחודש תשרי. על סיפור ההתרחשות בזמן המרד הגדול, הלא יאומן, ניתן לקרוא בהרחבה בספר “מלחמות היהודים”.

אחרי ק”מ וחצי של הליכה עקלקלה כל הזמן במגמה להקיף את ההר. מגיעים לשדה מרעה בקר, חולי. כאן עלייה קטנה לאורך צינור מים עד ההגעה למתקן עגול גדול של מקורות.

זה רום הגובה שנגיע עם הכיסא. תסתכלו על הנוף! איזה יופי. בשעת שקיעה הכרמל מרחוק נצבע  כחלחל. ממול השמש טובלת זהובה במי המפרץ. למרגלותינו, כפר מנדא ובאופק רכס הרי נצרת.

לכל המלווים שדחפו ומשכו במרץ את כיסא השטח, יש אפשרות להעפיל עוד 200 מטרים לפסגה הרשמית וליהנות מתצפית מרהיבה של 360.

מכאן השביל יורד בדרדרת קצרה. לא להיבהל, במהרה הדרך מתייצבת לשביל נוח ואנחנו בוחרים כל הזמן בנתיב הימני, בכדי להשלים סיבוב פסגה ולחזור אל הדרך שממנה באנו. כשנגיע לדרך זו, נפנה שמאלה לכיוון הישוב יודפת. חוזרים לאוטו באותו שדה חרוש ומעבר הבקר 15 דקות וסיימנו טיול מאתגר מגוון ובליווי של נוף משכר.

אם נותר לכם כוח וחשק, תל יודפת הוא אפשרות נחמדה וקצרה להמשיך בה את הטיול. בחודש תשרי, מכוסה התל וסביבותיו בפריחה מרהיבה של חצבים.